-
Notifications
You must be signed in to change notification settings - Fork 21
/
Copy pathindex.html
779 lines (702 loc) · 91.5 KB
/
index.html
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
213
214
215
216
217
218
219
220
221
222
223
224
225
226
227
228
229
230
231
232
233
234
235
236
237
238
239
240
241
242
243
244
245
246
247
248
249
250
251
252
253
254
255
256
257
258
259
260
261
262
263
264
265
266
267
268
269
270
271
272
273
274
275
276
277
278
279
280
281
282
283
284
285
286
287
288
289
290
291
292
293
294
295
296
297
298
299
300
301
302
303
304
305
306
307
308
309
310
311
312
313
314
315
316
317
318
319
320
321
322
323
324
325
326
327
328
329
330
331
332
333
334
335
336
337
338
339
340
341
342
343
344
345
346
347
348
349
350
351
352
353
354
355
356
357
358
359
360
361
362
363
364
365
366
367
368
369
370
371
372
373
374
375
376
377
378
379
380
381
382
383
384
385
386
387
388
389
390
391
392
393
394
395
396
397
398
399
400
401
402
403
404
405
406
407
408
409
410
411
412
413
414
415
416
417
418
419
420
421
422
423
424
425
426
427
428
429
430
431
432
433
434
435
436
437
438
439
440
441
442
443
444
445
446
447
448
449
450
451
452
453
454
455
456
457
458
459
460
461
462
463
464
465
466
467
468
469
470
471
472
473
474
475
476
477
478
479
480
481
482
483
484
485
486
487
488
489
490
491
492
493
494
495
496
497
498
499
500
501
502
503
504
505
506
507
508
509
510
511
512
513
514
515
516
517
518
519
520
521
522
523
524
525
526
527
528
529
530
531
532
533
534
535
536
537
538
539
540
541
542
543
544
545
546
547
548
549
550
551
552
553
554
555
556
557
558
559
560
561
562
563
564
565
566
567
568
569
570
571
572
573
574
575
576
577
578
579
580
581
582
583
584
585
586
587
588
589
590
591
592
593
594
595
596
597
598
599
600
601
602
603
604
605
606
607
608
609
610
611
612
613
614
615
616
617
618
619
620
621
622
623
624
625
626
627
628
629
630
631
632
633
634
635
636
637
638
639
640
641
642
643
644
645
646
647
648
649
650
651
652
653
654
655
656
657
658
659
660
661
662
663
664
665
666
667
668
669
670
671
672
673
674
675
676
677
678
679
680
681
682
683
684
685
686
687
688
689
690
691
692
693
694
695
696
697
698
699
700
701
702
703
704
705
706
707
708
709
710
711
712
713
714
715
716
717
718
719
720
721
722
723
724
725
726
727
728
729
730
731
732
733
734
735
736
737
738
739
740
741
742
743
744
745
746
747
748
749
750
751
752
753
754
755
756
757
758
759
760
761
762
763
764
765
766
767
768
769
770
771
772
773
774
775
776
777
778
779
<!DOCTYPE html>
<html>
<head>
<meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8" />
<meta property="og:title" content="ספר מאוייר של טיעונים גרועים" />
<meta property="og:description" content="הספר הזה מוכוון למצטרפים חדשים לתחום ההסקה הלוגית, במיוחד לאלו ש- אם לשאול ביטוי מפסקל- עשויים כך שהם מבינים בצורה הטובה ביותר באמצעות עזרים חזותיים. בחרתי אוסף מצומצם של טעויות נפוצות בהסקה וייצגתי אותן גרפית באמצעות איורים שניתן לזכור בקלות בתוספת דוגמאות רבות. התקווה היא שהקורא ילמד מדפים אלו כמה מהמלכודות הנפוצות ביותר בטיעון ויוכל לזהות ולהימנע מהן בפועל." />
<meta property="og:image" content="https://bookofbadarguments.com/he/images/1.jpg" />
<meta property="og:type" content="website" />
<meta property="og:url" content="https://bookofbadarguments.com" />
<meta property="og:site_name" content="ספר מאוייר של טיעונים גרועים" />
<meta property="fb:admins" content="542418566" />
<title>ספר מאוייר של טיעונים גרועים</title>
<link rel="stylesheet" href="../css/jquery-ui.css" type="text/css" />
<link rel="stylesheet" href="../css/colorbox.css" type="text/css" />
<link rel="stylesheet" href="//cdnjs.cloudflare.com/ajax/libs/font-awesome/5.11.2/css/all.min.css">
<link rel="stylesheet" href="css/styles.css" type="text/css" />
<link rel="stylesheet" href="../css/common.css" type="text/css" />
<script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/1.7.2/jquery.min.js" type="text/javascript"></script>
<script src="https://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jqueryui/1.8.4/jquery-ui.min.js" type="text/javascript"></script>
<script src="../js/jquery.colorbox-min.js"></script>
<script src="../js/modernizr.2.5.3.min.js"></script>
<script src="../js/jquery.easing.1.3.min.js"></script>
<link href="https://fonts.googleapis.com/css?family=Open+Sans:400,300,600" rel="stylesheet" type="text/css" />
<script type="text/javascript">
var _gaq = _gaq || [];
_gaq.push(['_setAccount', 'UA-42350635-1']);
_gaq.push(['_trackPageview']);
(function() {
var ga = document.createElement('script'); ga.type = 'text/javascript'; ga.async = true;
ga.src = ('https:' == document.location.protocol ? 'https://ssl' : 'http://www') + '.google-analytics.com/ga.js';
//ga.src = ('https:' == document.location.protocol ? 'https://' : 'http://') + 'stats.g.doubleclick.net/dc.js';
var s = document.getElementsByTagName('script')[0]; s.parentNode.insertBefore(ga, s);
})();
</script>
</head>
<body>
<div id="fb-root"></div>
<script>(function(d, s, id) {
var js, fjs = d.getElementsByTagName(s)[0];
if (d.getElementById(id)) return;
js = d.createElement(s); js.id = id;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1&appId=256637467814064";
fjs.parentNode.insertBefore(js, fjs);
}(document, 'script', 'facebook-jssdk'));</script>
<!--<div class="corner-ribbon top-left brown shadow hidden-xs hidden-sm">1.8 million visitors</div>-->
<!-- force background image to load first -->
<img src="../images/community-heart.png" style="display:none" />
<img src="../images/noise.png" style="display:none" />
<img src="../images/bg_right.png" style="display:none" />
<img src="../images/bg_right2.png" style="display:none" />
<img src="../images/bg_right3.png" style="display:none" />
<img src="../images/bg_left.png" style="display:none" />
<img src="../images/bg_left2.png" style="display:none" />
<img src="../images/arrow-right.png" style="display:none" />
<img src="../images/handle.png" style="display:none" />
<img src="../images/slider-bg.png" style="display:none" />
<img src="../images/bear.png" style="display:none" />
<img src="../images/book.png" style="display:none" />
<div class="topbar">
<div class="contributors">
<a href="https://bookofbadarguments.com/loaded-language/">
<img src="../images/rhetoric.png" alt="An Illustrated Book of Loaded Language" title="An Illustrated Book of Loaded Language" />
</a>
</div>
<a href="/thebook/?from=he">
<img src="images/track_the_book.png" class="buy-the-book" />
</a>
<!--<a href="../onward/?from=he">
<img src="../images/limited-edition.png" class="buy-the-book" />
</a>-->
<div id="zoom_info"></div>
</div>
<!-- languages -->
<div class="container-languages">
<div class="languages">
<a href="/">English</a>
<a href="/es/">Español</a>
<a href="/ar/">العربية</a>
<a href="/pt/">Português</a>
<a href="/pt-br/">Português brasileiro</a>
<a href="/zh-cn/">中文</a>
<a href="/fi/">Suomeksi</a>
<a href="/sk/">Slovenčina</a>
<a href="/he/" class="selected">עברית</a>
<a href="/cz/">Česky</a>
<a href="/bg/">Български</a>
<a href="/fr/">Français</a>
<a href="/jp/">日本語版</a>
<a href="/de/">Deutsch</a>
<a href="/ru/">Pусский</a>
<a href="/si/">Slovensko</a>
<a href="/ua/">Українська</a>
</div>
</div>
<!--<div style='color: #fff;padding: 10px 0 10px 0;text-align: center;'>
<a class='underline' href='../onward/'><b>LIMITED EDITION</b> Signed Poster and Holiday Cards are now available. Orders close November 14, 2017.</a>
</div>-->
<div class="container">
<div class="left-arrow"><a href="#"><img src="images/arrow-left.png" /></a></div>
<div class="right-arrow"><a href="#"><img src="../images/trans.png" /></a></div>
<div class="loading">טוען</div>
<div class="howto"><img src="images/howto.png" /></div>
<div class="flipbook" style="position:relative">
<div id="cover" class="right">
<img src="images/1.jpg" />
</div>
<div id="blank_page" class="right">
</div>
<div class="inner-title-page left left-option1">
<div class="page-content">
<p class="translated-by">
<span class="translated-into">תורגם לעברית על-ידי</span><br />
<span class="authors">
אסף ליניאל ונעם הדר
</span>
<br /><br />
<span class="contact">Noam Hadar · [email protected]</span><br />
<span class="contact">Assaf Linial · [email protected]</span>
<br /><br />
<span class="contact">October 1, 2015</span>
</p>
</div>
</div>
<!-- endorsements -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number"></div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p style="text-align:justify;margin-top:240px;width:520px;font-size:7.5pt;line-height:14px">
זכויות יוצרים<br />
הדפוס הקטנטן הזה לא משמש לכלום אלא כדי לגרום לספר הזה להיראות כמו ספר אמתי. בספרים מודפסים אפשר לרוב לראות פסקה גדולה בפונט זעיר שבסופה מונחים כמו 2013©. כל הזכויות שמורות, וכו' וכו'. נדפס בארצות-הברית. המוציא לאור יכול לכלול גם פרוזה להרתעת פירטים פוטנציאליים. כל החלקים בספר זה אסורים בשימוש או בהעתקה ללא רשות כתובה מפורשת. בדרך כלל לאחר מכן יש שורה או שתיים על המוציא לאור, ואחריהן רצף של מספרים<br /><br />
למידע נוסף, נא צרו קשר עם<br />
JasperCollins Publishers, 99 St Marks Pl New York, NY 94105.<br />
12 13 14 15 16 LP/SSRH 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1<br /><br />
אבל ברצינות, כל מה שאתם צריכים לדעת הוא שהעבודה הזו משותפת תחת רישיון <a href="https://creativecommons.org/licenses/by-nc/3.0/">Creative Commons BY-NC</a>. מה שאומר שאתם יכולים לחלוק ולהתאים אותה לצרכים לא-מסחריים תוך ייחוס למקור.<br /><br />
<span style="font-size:11px;font-weight:normal">ניהול אמנותי: עלי אלמוסאי, איור: אלחנדרו ג'ירלדו</span>
</p>
</div>
</div>
<div class="left left-option2">
<div class="page-number"></div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<!--<p style="margin-top:50px;padding-left:30px;padding-right:30px;font-size:14px">“Wow! It will be hard to match the standard you've set, but I'll try to say something quotable!”</p>
<p style="padding-top:20px;padding-right:30px;text-align:right;font-style:italic">—Marvin Minsky, Co-founder of the Artificial<br />Intelligence Lab at MIT, Author of The Society of Mind</p>-->
<p class="endorsement"><span style="font-size:18px">”</span>אני אוהבת את הספר המאוייר של טיעונים גרועים. אסופה מושלמת של טעויות.<span style="font-size:18px">“</span></p>
<p class="endorsement_author">—פרופ' אליס רוברטס, מומחית לאנטומיה,<br />מגישת תכנית ה-BBC: "המסע האנושי המדהים"</p>
<p class="endorsement2"><span style="font-size:18px">”</span>סיכום קל-לעיכול בצורה נפלאה של המלכודות והטכניקות של הדיון. אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר ללמוד או להכיר מחדש את הרעיונות הבסיסיים האלה של הדיון ההגיוני. ספר קטן ומענג.<span style="font-size:18px">“</span></p>
<p class="endorsement_author2">—ארון קובין. מנהל קריאטיב בצוות data arts בגוגל.</p>
</div>
</div>
<!-- dedication -->
<!--<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number"></div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
</div>
</div>
<div class="left">
<div class="page-number"></div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p style="margin-top:130px;font-style:italic;font-size:15px;text-align:center">For
my daughter, a preemptive gift, to counter the </p>
</div>
</div>-->
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<img src="images/toc_i.png" />
</div>
<div class="left left-option3">
<img src="images/toc_ii.png" style="margin-left:1px" />
</div>
<!-- who is this book for -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<img src="images/who_for.png" />
</div>
<div class="left left-option1">
<div class="page-number">3</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p style="margin-top:100px">הספר הזה מוכוון למצטרפים חדשים לתחום ההסקה הלוגית, במיוחד לאלו ש- אם לשאול ביטוי מפסקל- עשויים כך שהם מבינים בצורה הטובה ביותר באמצעות עזרים חזותיים. בחרתי אוסף מצומצם של טעויות נפוצות בהסקה וייצגתי אותן גרפית באמצעות איורים שניתן לזכור בקלות בתוספת דוגמאות רבות. התקווה היא שהקורא ילמד מדפים אלו כמה מהמלכודות הנפוצות ביותר בטיעון ויוכל לזהות ולהימנע מהן בפועל.</p>
</div>
</div>
<!-- preface -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<img src="images/preface_i.png" />
</div>
<div class="left left-option2">
<div class="page-number">5</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p>הספרות בנושא לוגיקה ושגיאות לוגיות היא רחבה ומקיפה. החדשנות בעבודה זו היא בשימוש באיורים לתיאור סדרה קטנה של טעויות נפוצות בהסקה שחוזרות על עצמן ומעיבות על הרבה מהשיח שלנו כיום.</p>
<p>האיורים בהשראה חלקית של אלגוריות כמו "חוות החיות" של אורוול וחלקית על ידי עבודות הומוריסטיות כמו הסיפורים והפואמות של לואיס קרול. בשונה מהעבודות האלו, אין קו סיפור שמאגד את כולן יחד ; הן סצנות נפרדות, מאוחדות רק על ידי הסגנון והנושא, כדי לאפשר בקלות רבה יותר התאמה אישית ושימוש מחודש. לכל כשל לוגי מוקדש עמוד אחד בלבד כך שהתמציתיות מכוונת.</p>
<p>לקרוא על דברים שלא אמורים לעשות היא, למעשה, חוויה לימודית שימושית. בספרו "<i>On Writing</i>" כותב סטפן קינג (Stephen King): "אדם לומד בבהירות הרבה ביותר מה לא לעשות כשהוא קורא פרוזה גרועה." הוא מתאר את חוויותיו מקריאת רומן גרוע במיוחד כ"המקבילה הספרותית של חיסון נגד אבעבועות רוח" [קינג]. המתמטיקאי ג'ורג' פוליה (George Pólya) מצוטט כמי שאמר, בהרצאה על לימוד הנושא, שבנוסף להבנה טובה של הנושא, אדם צריך גם לדעת איך לא להבין [פוליה].</p>
<p>עבודה זו מדברת בעיקר על דברים שאדם לא צריך לעשות בדיון<sup>1</sup>.</p>
<p class="block">* * * *</p>
<p class="footnote" style="bottom:-60"><sup>1</sup> למבט על הצד השני, ראה את ספרו של T. Edward Damer על הסקה שגויה.</p>
</div>
</div>
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">6</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p>לפני שנים רבות, ביליתי חלק מזמני בכתיבת איפיוני תוכנה באמצעות תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון. זו הייתה דרך מעניינת לטעון על קבועים מתמטיים באמצעות מתמטיקה בדידה במקום הסימון הרגיל - אנגלית. זה הביא דיוק למקומות בהם הייתה דו-משמעות פוטנציאלית והקפדה למקומות בהם היו מחוות-ידיים.</p>
<p>באותו הזמן קראתי בעיון מספר ספרים על תחשיב פסוקים, מודרניים וגם מימי-הביניים. אחד מאלו היה של רוברט גולה: ספר של כשלים לוגיים (Robert Gula's A Handbook of Logical Fallacies). הספר של גולה הזכיר לי רשימת כללי-אצבע ששרבטתי במחברת עשר שנים קודם לכן על איך לטעון; הם היו התוצאה של מספר שנים של ויכוחים עם זרים בפורומים ברשת והיו בהם דברים כגון: "נסה לא לטעון טענות כלליות על דברים". זה ברור לי מאליו היום, אבל לילד בגיל בית-ספר זו הייתה תגלית מסעירה.</p>
<p>מהר מאוד התברר שמתן צורה לנימוקים שלך יכול להוביל ליתרונות שימושיים כמו בהירות מחשבה וביטוי, אובייקטיביות וביטחון גדול יותר. היכולת לנתח טיעון גם עזרה לתת אמת-מידה לדעת מתי לסגת מדיון שככל הנראה יהיה עקר.</p>
<p>נושאים ואירועים שמשפיעים על חיינו ועל החברות בהן אנו חיים, כמו זכויות האזרח ובחירות לנשיאות, לרוב גורמים לאנשים לדון על דעות ומדיניות. על ידי צפייה בשיח זה אפשר לקבל את ההרגשה שכמות נכבדת ממנו סובלת מהיעדר לוגיקה טובה. המטרה של חלק מהכתיבה בנושא הלוגיקה היא לעזור להבין את הכלים והתפישות שמאפשרים לוגיקה טובה ומכאן להוביל לדיונים פורים יותר.</p>
</div>
</div>
<div class="left left-option1">
<div class="page-number">7</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p>תפיסת-עולם זו אינה רק פונקציה של היגיון, אלא גם של דברים נוספים. יעיל להיות מודע לדברים האלה. רטוריקה היא כנראה בראש הרשימה, והוראות כמו עיקרון החסכנות עולות על הדעת, כמו גם מונחים כ"נטל ההוכחה" והיכן הוא מונח. הקורא המתעניין מוזמן לפנות לספרות הרחבה בנושא.</p>
<p>לסיום, חוקי הלוגיקה אינם חוקי טבע והם גם אינם מהווים את כלל ההסקה האנושית. כפי שטוען מרווין מינסקי (Marvin Minsky), הנמקה רגילה של השכל הישר קשה להסבר במונחי עקרונות לוגיים, כמו אנלוגיות, והוא מוסיף "לוגיקה לא מסבירה איך אנחנו חושבים כשם שדיקדוק לא מסביר איך אנחנו מדברים" [מינסקי]. לוגיקה לא יוצרת אמיתות חדשות, אלא מאפשרת לוודא את העקביות והבהירות של רצפים קיימים של מחשבה.</p>
<p>בדיוק מסיבה זו היא כלי יעיל לניתוח ותקשור רעיונות וטיעונים.</p>
<p style="padding-top:20px;margin-right:270px">– א.א., סאן-פרנסיסקו, יולי 2013.</p>
</div>
</div>
<!-- end preface -->
<!-- logical fallacies -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<img src="images/logical_fallacies_i.png" />
</div>
<div class="left left-option1">
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p style="margin-top:130px;padding-left:80px;padding-right:80px">העיקרון הראשון הוא שאסור לך לשטות בעצמך ושאתה האדם שהכי קל לשטות בו.</p>
<p style="padding-right:200px">—ריצ'ארד פ. פיינמן (Richard P. Feynman)</p>
</div>
</div>
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">10</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>טיעון מהתוצאות</b></div>
<div class="page-title">טיעון מהתוצאות</div>
<div class="page-content">
<p>לטעון מהתוצאות משמעו לדבר בעד או נגד תקפות הטענה על ידי פנייה לתוצאות של קבלתה או דחייתה. רק משום שטענה מובילה לתוצאות לא נוחות לא הופך אותה לשגויה. באותו אופן, רק משום שלטענה יש תוצאות טובות, אין הדבר מעיד שהיא לפתע נכונה. כפי שמנסח זאת דיוויד הקט פישר (David Hackett Fischer) "לא ניתן להסיק שתכונה שמוצמדת לתוצאה מועברת גם לסיבה".</p>
<p>במקרה של תוצאות טובות, הטיעון יכול לפנות אל התקוות של הקהל, שלפעמים יכולות להפוך לתקוות שווא. במקרה של תוצאות רעות, טיעון כזה יכול, במקום זאת, לפנות לפחדים של הקהל. לדוגמה, קחו את השורה של דוסטוייבסקי, "אם אלוהים לא קיים, אז הכל מותר." מבלי להכנס לדיונים על מוסריות אובייקטיבית, הפנייה הברורה לתוצאות המרות של עולם חומרי לחלוטין אינה מעידה דבר על נכונותה של ההצהרה הקודמת.</p>
<p>יש לזכור שטיעונים כאלה הם שגויים רק כאשר הם עוסקים בטענות עם ערך אמת אובייקטיבי, ולא כאשר הם עוסקים בהחלטות או מדיניות [Curtis], כמו פוליטיקאי שמתנגד להעלאת מיסים בגלל הפחד מכך שזה יפגע בחיי הבוחרים, לדוגמה.</p>
</div>
</div>
<img src="images/appeal_to_consequences.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">12</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>איש קש</b></div>
<div class="page-title">איש קש</div>
<div class="page-content">
<p>הכוונה של "ליצור איש קש" היא לעשות בכוונת תחילה קריקטורה מטיעון על מנת לתקוף את הקריקטורה במקום את הטיעון האמיתי. ייצוג שלא כהלכה, ציטוט שאינו נכון, פירוש שגוי ופישוט יתר הם כולם אמצעים שבאמצעותם מבצעים את הכשל הזה. טיעון איש קש הוא בדרך כלל מגוחך יותר מהטענה המקורית, והופך אותה למטרה קלה יותר לתקיפה וייתכן שגם מפתה אדם להגן על הטיעון המגוחך יותר במקום על הטיעון המקורי.</p>
<p>לדוגמה: "היריב שלי מנסה לשכנע אתכם שהתפתחנו מקופים שהתנדנדו מעצים; טענה באמת מגוחכת." זה בפירוש ייצוג לא נכון של מה שטוענת הביולוגיה האבולוציונית, שזה למעשה הרעיון שבני-אדם וקופים חלקו אב קדמון משותף לפני מיליוני שנים. ההצגה המוטעית והמגמתית של הרעיון קלה יותר מאשר הפרכת העדויות שתומכות בו.</p>
</div>
</div>
<img src="images/strawman.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">14</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> כשל מובנה <b>›</b> <b>פנייה לסמכות לא רלוונטית</b></div>
<div class="page-title">פנייה לסמכות לא רלוונטית</div>
<div class="page-content">
<p>פנייה לסמכות היא פנייה לחוש הצניעות של אדם [Engel], כלומר, פנייה להרגשה שיש אחרים בעלי ידע רב יותר. הרוב המכריע של הדברים בהם אנו מאמינים, כמו אטומים או מערכת השמש, הם מסמכות אמינה, כמו גם כל ההצהרות ההיסטוריות, בפרפרזה על ק.ס לואיס (C. S. Lewis). אדם יכול, בצורה סבירה, לפנות לסמכות רלוונטית, כפי שעושים מדענים ואנשי אקדמיה באופן שגרתי. טיעון הופך לשגוי כאשר הפנייה היא למקור סמכות שאינו מומחה בתחום המדובר. פנייה דומה ששווה לציין בהקשר זה היא פנייה לסמכות מעורפלת, כאשר רעיון מיוחס לסמכות מעורפלת וכללית. למשל, פרופסורים בגרמניה הראו שכך וכך הוא נכון.</p>
<p>סוג של פנייה לסמכות לא רלוונטית היא פנייה לחכמה עתיקה, כאשר מניחים שמשהו הוא נכון רק מכיוון שהאמינו שהוא נכון בזמן כלשהו בעבר. לדוגמה: "<i>תרבויות מתקדמות מבחינה טכנולוגית עסקו באסטרולוגיה, כמו הסינים הקדומים. לפיכך, היא חייבת להיות נכונה</i>". אפשר גם לפנות לחכמה עתיקה כדי לתמוך בדברים שהם נקודתיים וייחודיים, או כאלה שעלולים להשתנות עם הזמן. לדוגמה: " <i>אנשים נהגו לישון תשע שעות בלילה לפני מאות שנים, מכאן שאנו זקוקים לפרק זמן זהה של שינה גם כיום</i>". יש מגוון סיבות שיכלו לגרום לכך שאנשים ישנו פרקי זמן ממושכים יותר בעבר. העובדה שהם ישנו יותר לא מספקת תמיכה לטיעון.</p>
</div>
</div>
<img src="images/irrelevant_authority.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">16</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> עמימות <b>›</b> <b>דו-משמעות</b><sup>2</sup></div>
<div class="page-title">דו-משמעות</div>
<div class="page-content">
<p>דו-משמעות מנצלת את עמימות השפה על ידי שינוי משמעות של מילה תוך כדי דיון ושימוש במשמעויות השונות כדי לתמוך במסקנה מסויימת. מילה שמשמעותה נשמרת במהלך הדיון מתוארת כשימוש חד-משמעי. נסו לשקול את הטיעון הבא: "<i>איך אפשר להתנגד לרעיון האמונה אם אנחנו צריכים להאמין בכל יום בחברים, בני-זוג פוטנציאליים והשקעות?</i>" כאן, המשמעות של המילים "אמון ואמונה" משתנה מאמונה רוחנית בבורא לאמון בפעולה שכרוכה בסיכון.</p>
<p>שימוש נפוץ בכשל לוגי זה מתרחשת בדיונים על מדע ודת, בהם המילה "לָמָּה"* עלולה להיות בשימוש דו-משמעי. בהקשר אחד היא יכולה להיות בשימוש כמילה שמחפשת סיבה, שהיא גם המניע העיקרי של המדע, ובהקשר אחר היא יכולה להיות בשימוש כמילה שמחפשת <i>מטרה</i> ועוסקת במוסר ובפערים שבהם ייתכן מאוד שלמדע אין תשובות עבורם. לדוגמה יכול אדם לטעון: המדע אינו יכול להגיד לנו לָמָּה דברים מתרחשים. לָמָּה אנחנו קיימים? לָמָּה להיות מוסרי? מכאן, אנו זקוקים למקור אחר שיגיד לנו לָמָּה דברים מתרחשים.</p>
<p class="footnote"><sup>*</sup> בעברית קיים הבדל מובנה שבשימוש נכון פותר את דו-המשמעות הזו, ההבדל בין המילים למה ומדוע. למה מתארת תכלית. שימוש בלמה שואל לשם מה, לאיזו מטרה, מדוע, לעומת-זאת, מתארת סיבה, כלומר שימוש במדוע שואל מפני מה, מה הגורם (המתרגם).<br /><br />
<sup>2</sup> האיור מבוסס על הדו-שיח בין אליס והמלכה הלבנה בספרו של לואיס קרול "מבעד למראה".</p>
</div>
</div>
<img src="images/equivocation.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">18</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> הנחה לא מוצדקת <b>›</b> <b>דילמה שקרית</b><sup>3</sup></div>
<div class="page-title">דילמה שקרית</div>
<div class="page-content">
<p>דילמה שקרית היא טיעון שמציג סדרה של שתי קטגוריות אפשריות ומניח שכל דבר בטווח הנושא הנידון חייב להיות אלמנט בתוך הסט הזה. אם אחת מהקטגוריות האלה נדחית, אזי אין ברירה אלא לקבל את השנייה. לדוגמה: "<i>במלחמה בקנאות דתית, חייבים לבחור צד; אתה או איתנו או עם הקנאים</i>". למעשה ישנה אפשרות שלישית, אדם יכול בהחלט להיות ניטרלי; ואפשרות רביעית, אדם יכול להיות נגד שניהם; ואפילו אפשרות חמישית, אדם יכול להזדהות עם רכיבים משניהם.</p>
<p>בספר <i>"The Strangest Man"</i> מוזכר שהפיסיקאי ארנסט רת'פורד (Ernest Rutherford) סיפר פעם לשותפו נילס בוהר (Niels Bohr) משל על אדם שקנה תוכי מחנות ואז החזיר אותו בגלל שהוא לא מדבר. לאחר מספר ביקורים כאלה, מנהל החנות אמר לבסוף: "אה, זה נכון! אתה רצית תוכי מדבר. אנא סלח לי. אני נתתי לך את התוכי שחושב." ברור שרת'פורד השתמש במשל כדי להדגים את הגאונות של פול דיראק (Paul Dirac) השקט, למרות שאפשר לדמיין איך מישהו יכול להשתמש בקו המחשבה הזה כדי לרמוז שאדם הוא או שקט וחושב או דברן ואידיוט.</p>
<p class="footnote"><sup>3</sup> ניתן גם להתייחס לכשל זה ככשל האמצע המושמט, כשל שחור-לבן או כשל הדיכוטומיה השקרית.</p>
</div>
</div>
<img src="images/false_dilemma.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">20</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> כשל סיבתי <b>›</b> <b>לא סיבה לסיבה</b></div>
<div class="page-title">לא סיבה לסיבה</div>
<div class="page-content">
<p>הכשל הלוגי מניח קשר של סיבה ותוצאה היכן שאין עדות לכך שקשר כזה קיים. שני אירועים יכולים לקרות בזה אחר זה או בו-זמניתו בגלל שהם תלויים זה בזה, במקרה, או בגלל אירוע אחר לא ידוע כלשהו. אי אפשר להסיק שהם קשורים קשר נסיבתי בלי עדויות. "<i>רעידת האדמה האחרונה קרתה משום שאנשים לא מצייתים למלך</i>" אינו טיעון מבוסס.</p>
<p>לכשל יש שני סוגים יחודיים: 'אחרי זה, ולכן בגלל זה' ו'עם זה, ולכן בגלל זה'. עם המוקדם מהשניים, משום שאירוע קרה לפני אירוע אחר, נאמר שהוא גרם לו. בתחומים שונים מתייחסים לזה כאל בלבול מתאם (קורלציה) עם סיבתיות <sup>4</sup>.</p>
<p>הנה דוגמה בניסוח שונה מהקומיקאי סטיוארט לי (Stewart Lee): "<i>אני לא יכול להגיד שבגלל שב-1976 ציירתי רובוט ואז יצא הסרט מלחמת הכוכבים, אז הם בוודאי העתיקו את הרעיון ממני</i>". הנה עוד אחת שראיתי לא מזמן בפורום ברשת: "<i>התוקף הוריד את אתר האינטרנט של חברת הרכבת וכשבדקתי את לוח הזמנים של הרכבות הנכנסות, מה אתם יודעים, כולן התעכבו!</i>". מה שמפרסם הידיעה לא הבין הוא שהרכבות האלה מגיעות בזמן רק לעתים נדירות, וכך ללא שום סוג של ביקורת מדעית, ההסקה אינה מבוססת.</p>
<p class="footnote"><sup>4</sup> כפי שמתברר, אכילת שוקולד וזכייה בפרס נובל הוכחו כבעלי מתאם (קורלציה) גבוה, ואולי העלו את התקוות של אוכלי שוקולד רבים.</p>
</div>
</div>
<img src="images/not_a_cause_for_a_cause.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">22</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>פנייה לפחד</b></div>
<div class="page-title">פנייה לפחד</div>
<div class="page-content">
<p>הכשל הלוגי משחק על הפחדים של הקהל על ידי דמיון של עתיד מפחיד שיהיה מעשה ידיהם אם טענה כלשהי תתקבל. במקום לספק עדויות שמראות שמסקנה נובעת מרצף של הנחות, שיכולות לתת סיבה לגיטימית לפחד, טיעונים אלא נשענים על רטוריקה, איומים או שקרים בוטים. לדוגמה: "<i>אני מבקש מכל העובדים להצביע עבור המועמד שלי בבחירות הקרובות. אם המועמד האחר ינצח, הוא יעלה מיסים ורבים מכם יאבדו את עבודתכם</i>."</p>
<p>הנה דוגמה נוספת, מתוך הרומן המשפט <i>(The Trial): "עליכם לתת לי את כל דברי הערך שלכם לפני שהמשטרה תגיע לכאן. הם ישימו אותם בחדר האחסון ויש לדברים נטייה ללכת לאיבוד בחדר האחסון."</i> כאן, אף על פי שסביר יותר שהטיעון הזה הוא איום, אם כי איום מרומז, יש ניסיון להנמקה. אין לבלבל איומים בוטים או פקודות שלא מנסות לספק עדויות עם הכשל הלוגי הזה, אפילו אם הם מנצלים את הפחד של האדם. [Engel]</p>
<p>פנייה לפחד יכולה להמשיך לתיאור סדרה של אירועים מחרידים שייקרו כתוצאה מקבלת טענה, ללא שום קישורים נסיבתיים ברורים, דבר שמזכיר מדרון חלקלק. דבר כזה גם יכול לספק אלטרנטיבה אחת, ואחת בלבד, להצעה שאותה תוקפים, זו של התוקף, ובמקרה כזה זה מזכיר דילמה שקרית.</p>
</div>
</div>
<img src="images/appeal_to_fear.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">24</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> אנלוגיה חלשה <b>›</b> <b>הכללה חפוזה</b></div>
<div class="page-title">הכללה חפוזה</div>
<div class="page-content">
<p>הכשל הלוגי שמבוצע כשאדם מכליל מתוך דוגמה שהיא קטנה מדי או יחודית מדי מכדי להיות מייצגת את האוכלוסייה. לדוגמה, לא ניתן לטעון שלשאול עשרה אנשים ברחוב מה הם חושבים על תוכניתו של הנשיא להקטין את הגירעון מייצג בצורה כלשהי את הרגשות של האומה כולה.</p>
<p>למרות שהן נוחות, הכללות חפוזות יכולות להוביל לתוצאות יקרות והרות-אסון. למשל, ניתן לטעון שהנחות היסוד ההנדסיות שהובילו להתפוצצות של אריאן 5 בזמן השיגור הראשון שלה היו התוצאות של הכללות חפוזות: סדרת מקרי הניסוי שבהם השתמשו לבקר של האריאן 4 לא היו רחבים דיים על מנת לכסות את סדרת המקרים הנדרשים לבקר של האריאן 5. האישור של החלטות כאלו בדרך כלל מסתכם ביכולת של מהנדסים ומנהלים לטעון בהיגיון, ומכאן הרלוונטיות של דוגמה זו ודוגמאות דומות לדיון שלנו על כשלים לוגיים.</p>
<p>הנה דוגמה נוספת מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות (Alice's Adventures in Wonderland) שבה אליס מסיקה שמכיוון שהיא צפה במקווה מים אזי תחנת רכבת, ולכן גם עזרה, חייבת להיות קרובה: "אליס הייתה בחוף הים פעם אחת בחייה, והגיעה למסקנה הכללית שלאן שלא תלך בחוף האנגלי אתה מוצא מספר מכונות רחצה בים, כמה ילדים חופרים בחול עם אתים מעץ, ואז שורה של בתי פנסיון, ומאחוריהם תחנת רכבת." [Carroll]</p>
</div>
</div>
<img src="images/hasty_generalization.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">26</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> כשל של מידע חסר <b>›</b> <b>פנייה לבורות</b><sup>5</sup></div>
<div class="page-title">פנייה לבורות</div>
<div class="page-content">
<p>טיעון כזה מניח שטענה היא נכונה פשוט מפני שאין עדויות שמוכיחות שהיא שגוייה. מכאן, היעדר עדויות נלקח כעדות להיעדרות. דוגמה שנתן קארל סייגן (Carl Sagan): "אין עדויות משכנעות שעב"מים לא מבקרים בכדור הארץ; לכן עב"מים קיימים." באותו אופן, כשלא ידענו איך נבנו הפירמידות חלק הסיקו שהן לפיכך, אלא אם יוכח אחרת, נבנו בהכרח על ידי כוח על-טבעי. נטל ההוכחה הוא תמיד על האדם שטוען את הטענה.</p>
<p>יתרה מזאת, וכפי שכמה אחרים כבר אמרו, אדם חייב לשאול מה יותר ומה פחות סביר בהתבסס על עדויות מתצפיות קודמות. האם סביר יותר שעצם שטס בחלל הוא מעשה ידי אדם או תופעה טבעית, או האם סביר יותר שמדובר בחייזרים שמבקרים מכוכב אחר? מאחר שצפינו לעתים קרובות באפשרות הראשונה ומעולם לא באפשרות האחרונה, הגיוני יותר להסיק שלא סביר שעב"מים הם חייזרים שמבקרים מהחלל החיצון.</p>
<p>צורה ספציפית של פנייה לבורות היא הטיעון מספקנות אישית, שבו חוסר היכולת של אדם לדמיין משהו מוביל אותו לאמונה שהטיעון המוצג הוא שקרי. לדוגמה, <i>בלתי אפשרי לדמיין שבאמת הנחתנו אדם על הירח, ומכאן שזה מעולם לא קרה.</i> תגובות מסוג זה פוגשות לעתים בתגובה השנונה, <i>בגלל זה אתה לא פיזיקא</i>י.</p>
<p class="footnote"><sup>5</sup> האיור בהשראת תגובה של ניל דה-גראס טייסון (Neil deGrasse Tyson) לשאלה של צופה מהקהל על עב"מים: <a href="https://youtu.be/NSJElZwEI8o">youtu.be/NSJElZwEI8o</a>.</p>
</div>
</div>
<img src="images/appeal_to_ignorance.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">28</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> עמימות <b>›</b> דו-משמעות <b>›</b> הגדרה מחדש <b>›</b> <b>שום סקוטי אמיתי</b></div>
<div class="page-title">שום סקוטי אמיתי</div>
<div class="page-content">
<p>לעתים ניתן לטעון טענה כללית לגבי קטגוריה של דברים. כאשר מוצגות עדויות שמאתגרות את הטענה הזו, במקום לקבל או לדחות את העדויות, טיעון כזה דוחה את האתגר המוצג על ידי הגדרה שרירותית מחדש של אמות המידה לחברות בקטגוריה הזו<sup>6</sup>.</p>
<p>לדוגמה, אדם יכול להניח שמתכנתים הם יצורים חסרי כל כישורים חברתיים. אם מישהו בא ומתכחש לטענה זו באומרו, "<i>אבל ג'ון הוא מתכנת, והוא בכלל לא מתקשה במצבים חברתיים</i>", וזה יכול לעורר את התגובה, "<i>כן, אבל ג'ון הוא לא מתכנת אמיתי.</i>" כאן, לא ברור כלל מה הן התכונות של מתכנת, וגם אין הגדרה ברורה של הקטגוריה של מתכנתים בניגוד, למשל, לאנשים עם עיניים כחולות. העמימות מאפשרת לבעל הדיעה העיקש להגדיר מחדש את הדברים כרצונו.</p>
<p>את שמו של הכשל הלוגי טבע אנתוני פלו (Antony Flew) בספרו Thinking about Thinking. שם הוא נותן את הדוגמה הבאה: "האמיש קורא את העיתון ומגיע לסיפור על אדם אנגלי שביצע פשע נתעב, ולכך הוא מגיב ב: '<i>שום סקוטי לא יעשה דבר כזה</i>.' למחרת הוא קורא סיפור על סקוטי שביצע פשע גרוע אפילו יותר; במקום לתקן את טענתו לגבי הסקוטים, הוא מגיב ב, <i>'שום סקוטי אמיתי לא יעשה דבר כזה'.</i>"</p>
<p class="footnote"><sup>6</sup> כשקורא תיגר משנה בזדון את ההגדרה של קטגוריה, כשהוא יודע היטב שבעשותו כן הוא מייצג אותה שלא כראוי בכוונה תחילה, ההתקפה מזכירה את כשל איש הקש.</p>
</div>
</div>
<img src="images/no_true_scotsman.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">30</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>כשל גנטי</b></div>
<div class="page-title">כשל גנטי</div>
<div class="page-content">
<p>מקורו של טיעון או מוצאו של הטוען הם חסרי כל השפעה על תוקפו של הטיעון. כשל גנטי מבוצע כאשר תוקפים או כאשר מגינים על טיעון רק בגלל הרקע שלו או של הטוען. כמו שציין ת. אדוארד דמר (T. Edward Damer), כשאדם חש קשור רגשית לרעיון שהוא מאמין בו, לא תמיד יהיה לו קל לוותר על התחושות כלפי מקורות הרעיון בזמן שהוא מעריך אם הרעיון נכון או לא.</p>
<p>קחו למשל את הטיעון הבא: "נכון שהוא תומך בשביתת איגוד העובדים; אחרי הכל, הוא מהכפר שלהם". כאן, במקום לשפוט את הטיעון על רקע נכונותו ותוקפו, הוא נשלל כי במקרה האדם עליו מדברים שייך לאותו הכפר שהשובתים שייכים אליו. על רקע זה נאמר שהטיעון של האדם הוא חסר ערך כי הדעה שלו קבועה מראש בשל השתייכותו. הנה דוגמה נוספת: "כגברים וכנשים החיים במאה ה-21, אנחנו לא יכולים להמשיך ולהחזיק באמונות ששייכות לתקופת הברונזה". כאן עשוי פלוני לשאול: "למה צריך לבטל את כל הרעיונות שנהגו בתקופת הברונזה, פשוט כי הם נוצרו בפרק הזמן הזה?"</p>
<p>מנגד, אדם יכול להפעיל את הכשל הגנטי גם בעת אמירה חיובית, למשל: "השקפותיו של ג'ק לגבי אומנות לא יכולות לעורר מחלוקת, הוא מגיע משושלת ארוכה של אומנים דגולים". בדוגמה הזו, דרך החשיבה שמשמשת להגעה למסקנה פגומה בדיוק כמו בדוגמה הקודמת.</p>
</div>
</div>
<img src="images/genetic_fallacy.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">32</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>אשמה על ידי שיוך</b></div>
<div class="page-title">אשמה על ידי שיוך</div>
<div class="page-content">
<p>אשמה בגלל קרבה נעשית על מנת לפגוע באמינותו של טיעון על ידי ציון שאותו טיעון מקובל גם על ידי פרט או על קבוצה בעלי שם רע. למשל: "המועמד המתחרה קורא להקמת מערכת בריאות שמזכירה מערכות של מדינות סוציאליסטיות. זה דבר שלא מתקבל על הדעת". בין אם מערכת הבריאות מזכירה מערכת של מדינות סוציאליסטיות ובין אם לאו, אין בכך הוכחה לכך שהרעיון מועיל או מזיק. מדובר במסקנה חסרת הגיון.</p>
<p>דוגמה לסוג נוסף של טיעון שמהווה מטרד חוזר ונשנה בחברות מסויימות היא זו: "אסור לנו לאפשר לנשים לנהוג במכוניות, משום שאנשים במדינות של כופרים אתאיסטים מאפשרים לנשים שלהם לנהוג במכוניות". בעיקרו של דבר, דוגמה זו והקודמת לה מנסות לטעון שיש קבוצות אנשים שהן רעות באופן מוחלט, ולכן כל דמיון עם קבוצות אלה, ואפילו במאפיין בודד, יגרום להידמות לאותן קבוצות עם כל התכונות הרעות המתלוות לכך.</p>
</div>
</div>
<img src="images/guilt_by_association.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">34</div>
<div class="taxonomy">כשל פורמלי <b>›</b> כשל הנחה <b>›</b> <b>אישור הסוגר</b></div>
<div class="page-title">אישור הסוגר</div>
<div class="page-content">
<p>אחת מכמה צורות תקינות של הרכבת טיעון פורמלי הן ה"מודוס פוננס" (המודל של אישור על ידי אישור) ובנויות בצורה הבאה:
אם א' נכון אז ב' נכון. נתון ש-א' נכון - לכן ב' נכון. בכתיבה יותר פורמלית:</p>
<p style="text-align:center;font-weight:bold">א' <b>⇐</b> ב', א' ⊢ ב'</p>
<p>בדוגמה יש לנו שלוש טענות: שתי הנחות ומסקנה. א' נקרא "פותח" ו-ב' נקרא "סוגר". למשל, אם מים רותחים בגובה פני הים, אז הטמפרטורה שלהם היא לפחות 100 מעלות צלזיוס. הנה כוס מים שרותחת ונמצאת בגובה פני הים, לכן הטמפרטורה שלה היא לפחות 100 מעלות צלזיוס. טיעון כזה תקף וגם מבוסס.
אישור הסוגר הוא כשל פורמלי מהצורה הבאה:<br />
<b>א</b>ם <b>א</b>' <b>א</b>ז <b>ב'</b>. <b>ב'</b> נכון, לכן גם <b>א</b>' נכון</p>
<p>טעות זו נובעת מההנחה שאם הסוגר נכון, אז גם הפותח חייב להיות נכון, אף על פי שבמציאות אין הכרח שזה המצב. למשל: <i>אנשים שהולכים לאוניברסיטה הם הרבה יותר מוצלחים. ג'ון הוא אדם מוצלח, לכן בטוח שהוא הלך לאוניברסיטה.</i> יכול להיות שהצלחתו של ג'ון נובעת מהשכלה שרכש במוסדות לימוד, אבל ייתכן שהיא תוצאה של האופן בו חונך בבית או אולי עקשנותו להתמודד עם אתגרים קשים. באופן כללי, לא ניתן להגיד שרק משום שהשכלה אקדמאית מביאה להצלחה, אז בהינתן אדם מצליח, אותו אדם בהכרח למד באקדמיה.</p>
</div>
</div>
<img src="images/affirming_the_consequent.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">36</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> כשל גנטי <b>›</b> אד הומינם <b>›</b> <b>פנייה לצביעות</b></div>
<div class="page-title">פנייה לצביעות</div>
<div class="page-content">
<p>ידוע גם בשמו הלטיני, Tu quoque, שפירושו "גם אתה". מבצע הכשל הוא אדם שסופג האשמה, ובמקום להתמודד איתה ישירות הוא מנסה לגרום להסחה מהטיעון העיקרי באמצעות האשמה נגדית. למשל, בשיחה בין ג'ון לג'ק, ג'ון אומר: "האדם הזה טועה כיוון שאין לו יושרה; רק תשאל אותו מדוע פיטרו אותו מהעבודה", ג'ק משיב: "למה שלא נדבר גם על הבונוס השמן שלקחת לפני שנה בזמן שחצי מהחברה שלך הייתה בקיצוצים". פנייה לצביעות יכולה להתרחש גם כאשר אדם תוקף אדם אחר על כך שטענתו הנוכחית אינה עולה בקנה אחד עם מעשים שעשה בעבר. (Engel)</p>
<p>בתכנית האקטואליה הבריטית "יש לי חדשות בשבילך" (Have I got News For You) אחת מחברי הפאנל מתנגדת למחאה בלונדון נגד תאוות בצע של תאגידים, משום שלדעתה המפגינים מגלים צביעות בכך שבזמן שהם מוחאים נגד קפיטליזם, הם ממשיכים להשתמש בטלפונים חכמים ולצרוך קפה. הקישור מובא כאן: <a href="https://youtu.be/8WvAkhW-XNI" target="_blank">youtu.be/8WvAkhW-XNI</a>.</p>
<p>הנה דוגמה נוספת מסרטו של ג'ייסון רייטמן (Jason Reitman) "תודה שעישנתם" (Thank You For Smoking, Fox Searchlight Pictures, 2005) כששיחה גדושה בחילופי פנייה לצביעות מסתיימת כאשר ניק ניילור (Nick Naylor), לוביסט טבק בעל לשון חלקלקה, אומר: "משעשע אותי הרעיון שאדם מכובד ממדינת ורמונט מכנה אותי צבוע כשאותו אדם, באחד הימים, כינס מסיבת עיתונאים וקרא לקצוץ ולשרוף את כל שדות הטבק האמריקנים, ומיד קפץ במטוסו הפרטי לאירוע סיוע לחקלאים בו הוא נסע עם טרקטור על הבמה בזמן שבכה על נפילתו של החקלאי האמריקני".</p>
</div>
</div>
<img src="images/appeal_to_hypocrisy.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">38</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> לא סיבה לסיבה <b>›</b> <b>מדרון חלקלק</b></div>
<div class="page-title">מדרון חלקלק</div>
<div class="page-content">
<p>מדרון חלקלק<sup>7</sup> הוא ניסיון לבטל טענה, על ידי אמירה שקבלתה תגרור התרחשות של רצף אירועים בלתי נמנעים, שאחד או יותר מהם אינם רצויים. יתכן שרצף האירועים אכן יתרחש, כל אירוע בהסתברות מסויימת, אך טיעון המדרון החלקלק גורס שכל אחד מהאירועים הוא בלתי נמנע בלי לספק ראיות לכך. כשל זה מנצל את פחדיו של הקהל ומשתייך לקבוצת כשלים אחרים, כמו פנייה לפחד, התלבטות שקרית וטיעון מתוצאות.</p>
<p>לדוגמה: "אסור לנו לאפשר לאנשים גישה בלתי מבוקרת לאינטרנט. לפני שנבין מה מתרחש, הם יבקרו לעתים קרובות באתרים פורנוגרפיים ובמהרה כל ערכי המוסר שלנו יתפוגגו וננהג כחיות". אף על פי שהנאמר ברור לגמרי, לא מובאות שום הוכחות, פרט להשערה חסרת הביסוס, שגישה לאינטרנט מובילה להתפוגגות ערכי המוסר של החברה. כמו כן, הדובר מניח מראש עוד הנחות מסוימות על התנהגות החברה.</p>
<p class="footnote"><sup>7</sup> כשל המדרון החלקלק המובא פה הוא מהסוג הנפוץ</p>
</div>
</div>
<img src="images/slippery_slope.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">40</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> <b>כשל לוגי בלתי פורמלי</b></div>
<div class="page-title">כשל לוגי בלתי פורמלי</div>
<div class="page-content">
<p>ידוע גם כ"הסתמכות על פופולריות", טיעון שכזה מתייחס לעובדה שקבוצה גדולה של אנשים, או רובם, מאמינים בדבר מסויים, וגורס שאם כולם מאמינים בזה אז זה חייב להיות נכון. חלק מהטיעונים שהקשו על קבלת רעיונות פורצי דרך, שכיום הם רווחת הכלל, היו מסוג זה. גלילאו למשל, חווה השפלה מצד בני דורו בשל תמיכתו במודל מערכת השמש של קופרניקוס. דוגמה קרובה יותר לימינו אנו: ברי מרשל (Barry Marshall) היה חייב לנקוט משני זהירות קיצוניים כאשר שתה תרבית של חיידקי H.pylori על מנת לשכנע את הקהילה המדעית שכיב קיבה נגרם על ידי חיידק זה, תאוריה שהמדענים ביטלו באופן גורף טרם מעשה זה.</p>
<p>פיתוי אנשים לקבל רעיונות רק משום שהם פופולריים היא טכניקה שנמצאת בשימוש נפוץ בקרב פרסומאים ופוליטיקאים. למשל: "כל הילדים המגניבים משתמשים בג'ל השיער הזה; בואו תהיו מגניבים כמותם". למרות הפיתוי להיות "ילד מגניב", אין בכך כדי לתמוך באיזה הכרח לקנות את המוצר שהפרסומת מדברת עליו. פוליטיקאים משתמשים ברטוריקה דומה לעתים קרובות על מנת למנף את הקמפיינים שלהם ולהניע בוחרים.</p>
</div>
</div>
<img src="images/appeal_to_bandwagon.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">42</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> מסיח מהעיקר <b>›</b> כשל גנטי <b>›</b> <b>אד הומינם</b><sup>8</sup></div>
<div class="page-title">אד הומינם</div>
<div class="page-content">
<p>טיעון אד הומינם הוא טיעון שתוקף ישירות את אופי האדם, במקום את מה שאותו אדם אומר, בכוונה להסית את נושא השיחה ולהכפיש את הטיעון שלו. למשל: "אתה לא היסטוריון, אל תדבר על נושא כמו הסטוריה שאתה לא מבין בו שום דבר". בדוגמה, בין אם האדם הוא היסטוריון ובין אם לאו, זה לא מה שיהפוך את הטיעון לאמיתי יותר או פחות וגם לא יחזק את עמדת התוקף.</p>
<p>להתקפות אישיות שכאלה נתייחס כאל אד הומינם פוגעני. סוג נוסף, הידוע כאד הומינם נסיבתי, הוא כל סוג טיעון שתוקף אדם אחר מסיבות ציניות, על ידי שיפוט הכוונות של הנתקף. לדוגמה: "לא באמת אכפת לך להוריד את כמות הפשיעה בעיר, כל מה שאתה רוצה זה שיצביעו עבורך". ישנם מצבים שבהם אכן לגיטימי להביא לדיון את שאלת אופי האדם והיושרה שלו, למשל בעת מתן עדות.</p>
<p class="footnote"><sup>8</sup> האיור נעשה בהשראת דיון שנערך ב-Usenet לפני כמה שנים בו היה שותף מתכנת עיקש ומאוד קנאי.</p>
</div>
</div>
<img src="images/ad_hominem.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">44</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> שגיאת הנחה טוענת הוכחה <b>›</b> <b>הצדקה מעגלית</b></div>
<div class="page-title">הצדקה מעגלית</div>
<div class="page-content">
<p>הצדקה מעגלית היא אחת מארבעה סוגים של טיעונים הידועים כ"הנחה טוענת הוכחה" [Damer] כאשר הטוען מניח, בצורה סמויה או גלויה, שהמסקנה היא אחת או יותר מן הטענות עצמן. בהצדקה מעגלית, המסקנה מופיעה בצורה בוטה כאחת הטענות, או לעתים יותר קרובות, בניסוח שונה כאילו היא אמירה אחרת כשלמעשה מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.
לדוגמה: "אתה טועה לגמרי משום שאתה אומר משהו חסר הגיון". כאן, שתי האמירות הן למעשה אותה האמירה, משום שלהיות טועה ולהגיד משהו חסר הגיון, בהקשר המדובר, זה למעשה אותו הדבר. הטיעון אומר בפשטות,
"בגלל <b>א</b>' אז <b>א</b>'
", אמירה חסרת משמעות.
</p>
<p>הצדקה מעגלית יכולה לפעמים להישען על טענות "מוחבאות" שלא נאמרו, מה שעלול להפוך אותה לקשה יותר לזיהוי. הנה דוגמה מתכנית הטלוויזיה האוסטרלית "בבקשה אהוב אותי" (Please Like Me), בה אחת הדמויות גוזרת את דינה של דמות אחרת, שאינה מאמינה באלוהים, לגיהינום. בתגובה אומרת הדמות המואשמת: "אין בכך כל הגיון. זה כמו שהיפי יאיים עליך שייתן אגרוף להילה שלך". בדוגמה הזו, הטענה המוחבאת, שלא נאמרה, היא שקיים אל ששולח חלק מהאנושות לגיהינום. לכן, הטענה "קיים אלוהים ששולח כופרים לגיהינום" משמשת על מנת לתמוך במסקנה "קיים אלוהים ששולח כופרים לגיהינום".</p>
</div>
</div>
<img src="images/circular.png" class="left" />
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">46</div>
<div class="taxonomy">כשל לא פורמלי <b>›</b> הנחה לא מוצדקת <b>›</b> <b>הרכבה וחלוקה</b></div>
<div class="page-title">הרכבה וחלוקה</div>
<div class="page-content">
<p>הרכבה היא הסקה שלדבר מה שלם, המורכב מכמה חלקים, צריכים להיות את התכונות שיש לחלקים שמרכיבים אותו. אם לכל כבשה בעדר יש אימא אחת, זה לא אומר שגם לעדר שלם יש אימא אחת, אם לצטט את פיטר מיליקן (Peter Millican). הנה דוגמה נוספת: "כל החלקים בתוכנה הזו עברו סדרת בדיקות וסיימו את כולן בהצלחה. לכן, כאשר נשלב אותם יחדיו לתוכנה אחת, התוכנה המתקבלת לא תפר אף אחד מהמשתנים שנבדקו בנפרד אצל כל אחד מהחלקים". המציאות במקרה זה, היא ששילוב כל התוכנות יגרמו ליצירת סיבוכים חדשים במערכת כתוצאה מהתלות של כל תוכנה זו בזו, מה שעלול לפתוח עוד נתיבים לצרות ולקריסה של התוכנה.</p>
<p>חלוקה, באופן הפוך, היא הסקה שלחלק מתוך שלם יש את התכונות של השלם. למשל: "הקבוצה שלנו בלתי מנוצחת. כל אחד מהשחקנים בקבוצה שלנו מסוגל להתמודד מול שחקן מכל קבוצה מתחרה ולהביס אותו". ניתן אולי להאמין שהקבוצה במלואה היא אכן בלתי מנוצחת, אך לא ניתן להסיק מכך באופן ישיר שכל אחד מהשחקנים בה הוא גם כן בלתי מנוצח. רמת ההצלחה של קבוצה היא בבירור לא תמיד שכלול כל יכולות השחקנים היחידים בה.</p>
</div>
</div>
<img src="images/composition_and_division.png" class="left" />
<!-- end logical fallacies -->
<!-- final remarks -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<img src="images/final_remarks.png" />
</div>
<div class="left">
<div class="page-number">49</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p style="margin-top:95px">לפני שנים רבות, שמעתי פרופסור מציג טיעונים דדוקטיביים בעזרת מטפורה נהדרת, הוא תאר אותם בתור צינורות שאטמו אותם היטב נגד דליפות ואמת זורמת דרכם מקצה אחד לשני. אירוע זה היווה ההשראה לאיור על כריכת הספר. בהגיעכם לסוף הספר, אני מקווה שאתם עוזבים לא רק עם הערכה טובה יותר כלפי היתרונות שבטיעונים אטומים היטב נגד דליפות שמאפשרים לאמת ולהרחיב ידע, אלא גם עם הערכה למורכבות של טיעונים אינדוקטיביים, בהם הסתברות גם נכנסת למשחק. במיוחד כשמדובר בטיעונים כאלה, חשיבה ביקורתית מוכיחה את עצמה ככלי הכרחי. בנוסף, אני מקווה שאתם עוזבים עם תובנות כלפי הסכנות המגיעות מטיעונים רעועים וכמה הם נפוצים בחיי היומיום שלנו.</p>
<p class="footnote license" style="position:absolute;bottom:36px;width:520px">
<a class="internal" href="#base">גלגלו מטה למידע נוסף</a> <b>·</b>
שתף דרך
<a href="https://twitter.com/intent/tweet?original_referer=http%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&text=An%20Illustrated%20Book%20of%20Bad%20Arguments,&tw_p=tweetbutton&url=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&via=alialmossawi">טוויטר</a>
<a href="https://www.facebook.com/sharer/sharer.php?u=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com">פייסבוק</a>
</p>
</div>
</div>
<!-- definitions -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<img src="images/definitions.png" />
</div>
<div class="left left-option2">
<div class="page-number">51</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p><strong>טענה:</strong> אמירה שיכולה להיות נכונה או בלתי נכונה, אך לא גם וגם. למשל: "ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל".</p>
<p><strong>הנחה:</strong> טענה שתומכת במסקנת טיעון. טיעון יכול להיתמך על ידי טענה אחת או יותר.</p>
<p><strong>טיעון:</strong> קבוצת פסוקים שמכוונים לשכנע בעזרת חשיבה הגיונית. הטיעון בנוי מתת-קבוצה של טענות, הנקראות הנחות, אשר תומכות בטענה אחרת הנקראת מסקנה.</p>
<p><strong>טיעון דדוקטיבי:</strong> טיעון שבו אם הטענות הנכונות, אז המסקנה חייבת להיות גם כן נכונה. המסקנה נובעת באופן ישיר מהטענות. למשל: "כל בני האדם הם בני תמותה. סוקרטס הינו בן אדם. לכן, סוקרטס הינו בן תמותה". טיעון דדוקטיבי מתוכנן להיות תקף, אבל כמובן ייתכן שיהיה גם לא תקף.</p>
<p><strong>טיעון אינדוקטיבי:</strong> טיעון שבו אם הטענות הן נכונות, אז ייתכן והמסקנה גם כן נכונה<sup>9</sup>. המסקנה, אפוא, לא נובעת באופן ישיר מהטענות, אלא באופן הסתברותי. למשל: "כל פעם שאנו מודדים את מהירות האור בריק, אנו מודדים 300,000,000 מטרים בשנייה. לכן, מהירות האור בריק הינה קבוע אוניברסלי". בדרך כלל טיעון אינדוקטיבי מתבצע מהסקה באמצעות מקרים פרטיים לגבי הכלל.</p>
<p class="footnote" style="bottom:-60"><sup>9</sup> אדם המשתמש בשיטה המדעית יתקדם בדרך כלל בצורה אינדוקטיבית ממידע שאסף לחוקים מדעיים ומשם לתאוריות מדעיות, לכן אינדוקציה היא הבסיס של רוב המדע. כשאנו מדברים על אינדוקציה, בדרך כלל אנו מתכוונים לבדיקת טענה באמצעות בדיקת מדגם, שדרכו נבצע הסקה מהפרט אל הכלל. זאת מכיוון שלבצע הסקה על מקרים פרטיים בעזרת דגימת הכלל יהיה דבר לא מעשי או בלתי אפשרי.</p>
</div>
</div>
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<div class="page-number">52</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p><strong>כשל לוגי:</strong> שימוש לא נכון בהסקת מסקנות באמצעות הגיון, היוצר טיעון לא תקף. מקור הטעויות קשור ישירות בקשר ובמעבר בין הטענות, ולא מהשאלה האם הטענות נכונות או לא. בניסוח אחר, אם ישנו טיעון לא תקף הטוען לגבי נושא מסוים, מבנה הטיעון שגוי אך אין זה אומר שהנושא אינו הגיוני. כשלים לוגיים הם הפרה של אחד או יותר מהעקרונות של בניית טיעון טוב, כגון צורה, עקביות, קלות הבנה, סדר, רלוונטיות ושלמות.</p>
<p><strong>כשל פורמלי:</strong> כשל לוגי שצורתו אינה תואמת את חוקי בניית טיעון לוגי תקין. במקרה שכזה, ניתן לבדוק אם הטיעון תקף רק לפי בחינת צורתו וללא בדיקת תוכנו.</p>
<p><strong>כשל לוגי בלתי פורמלי:</strong> כשל לוגי שנובע מתוכנו ומהקשרו של הטיעון ולאו דווקא מצורתו. השגיאה בטיעון צריכה להיות כשל נפוץ על מנת שהטיעון יוכל להיות מוגדר ככשל לוגי בלתי פורמלי.</p>
<p><strong>תקפות:</strong> טיעון דדוקטיבי הינו תקף במידה והמסקנה מוסקת בצורה ישירה מההנחות, אחרת נאמר שהטיעון אינו תקף. שמות התואר תקף ובלתי תקף מתאימים רק לטיעונים ולא לטענות.</p>
<p><strong>ביסוס:</strong> טיעון דדוקטיבי הינו מבוסס אם הוא תקף וההנחות שלו הן דברי אמת. אם אחת משני תנאים אלו אינו מתקיים, אז הטיעון אינו מבוסס. אמיתות נקבעת ע"י בחינת עקביות ההנחות והמסקנה אל מול העובדות במציאות.</p>
</div>
</div>
<div class="left left-option1">
<div class="page-number">53</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p><strong>חוזק:</strong> טיעון אינדוקטיבי הינו חזק במידה וההנחות שלו נכונות. במקרה שכזה, סביר להניח שגם המסקנה הינה נכונה. אחרת, אם לא סביר שהמסקנה נכונה נאמר שהטיעון חלש. יש לזכור שכאשר מדובר בטיעונים אינדוקטיביים, אם ההנחות נכונות אין זה מחייב שהמסקנה נכונה.</p>
<p><strong>אישוש:</strong> טיעון אינדוקטיבי הינו מאושש אם הוא חזק והנחותיו אמיתיות. אחרת, נאמר שהטיעון אינו מאושש.</p>
<p><strong>ניתנות להפרכה:</strong> תכונה של טענה או של טיעון שמאפשר להוכיח שהיא אינה נכונה דרך תצפית וניסוי. למשל, את הטענה "כל העלים ירוקים" ניתן להפריך על ידי מציאת עלה שאינו ירוק. תכונה זו מצביעה דווקא על חוזקה של טענה, ולא על חולשה שלה.</p>
</div>
</div>
<!-- end definitions -->
<!-- references -->
<div class="page-break"></div>
<div class="right">
<img src="images/references_i.png" />
</div>
<div class="left left-option2">
<div class="page-number">55</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content bibliography">
<p>[Aristotle] Aristotle, On Sophistical Refutations, translated by W. A. Pickard, http://classics.mit.edu/Aristotle/sophist_refut.html</p>
<p>[Avicenna] Avicenna, Treatise on Logic, translated by Farhang Zabeeh, 1971.</p>
<p>[Carroll] Lewis Carroll, Alice's Adventures in Wonderland, 2008,<br />http://www.gutenberg.org/files/11/11-h/11-h.htm</p>
<p>[Curtis] Gary N. Curtis, Fallacy Files, http://fallacyfiles.org</p>
<p>[Damer] T. Edward Damer, Attacking Faulty Reasoning: A Practical Guide to Fallacy-Free Arguments (6th ed), 2005.</p>
<p>[Engel] S. Morris Engel, With Good Reason: An Introduction to Informal Fallacies, 1999.</p>
<p>[Farmelo] Graham Farmelo, The Strangest Man: The Hidden Life of Paul Dirac, Mystic of the Atom, 2011.</p>
<p>[Fieser] James Fieser, Internet Encyclopedia of Philosophy, http://www.iep.utm.edu</p>
<p>[Firestein] Stuart Firestein, Ignorance: How it Drives Science, 2012.</p>
<p class="footnote license" style="position:absolute;bottom:-46px;width:520px">
<a class="internal" href="#base">גלגלו מטה למידע נוסף</a> <b>·</b>
שתף דרך
<a href="https://twitter.com/intent/tweet?original_referer=http%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&text=An%20Illustrated%20Book%20of%20Bad%20Arguments,&tw_p=tweetbutton&url=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&via=alialmossawi">טוויטר</a>
<a href="https://www.facebook.com/sharer/sharer.php?u=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com">פייסבוק</a>
</p>
</div>
</div>
<div class="page-break"></div>
<div class="right right-option2">
<div class="page-number">56</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content bibliography">
<p>[Fischer] David Hackett Fischer, Historians' Fallacies: Toward a Logic of Historical Thought, 1970.</p>
<p>[Gula] Robert J. Gula, Nonsense: A Handbook of Logical Fallacies, 2002.</p>
<p>[Hamblin] C. L. Hamblin, Fallacies, 1970.</p>
<p>[King] Stephen King, On Writing, 2000.</p>
<p>[Minsky] Marvin Minsky, The Society of Mind, 1988.</p>
<p>[Pólya] George Pólya, How to Solve It: A New Aspect of Mathematical Method, 2004.</p>
<!--<p>[Reitman] <i>Thank You for Smoking</i>, Directed by Jason Reitman, Fox Searchlight Pictures, 2005.</p>-->
<p>[Russell] Bertrand Russell, The Problems of Philosophy, 1912,<br />http://ditext.com/russell/russell.html</p>
<p>[Sagan] Carl Sagan, The Demon-Haunted World: Science as a Candle in the Dark, 1995.</p>
<p>[Simanek] Donald E. Simanek, <i>Uses and Misuses of Logic</i>, 2002,<br />http://www.lhup.edu/~dsimanek/philosop/logic.htm</p>
<p>[Smith] Peter Smith, An Introduction to Formal Logic, 2003.</p>
<!--<p>[Tzu] Sun Tzu, The Art of War, http://classics.mit.edu/Tzu/artwar.html</p>-->
<!--<p>[Woodcock and Loomes] J. Woodcock and Martin Loomes, Software Engineering Mathematics, 1988.</p>-->
</div>
</div>
<div class="left left-option3">
<div class="page-number">57</div>
<div class="page-title"></div>
<div class="page-content">
<p class="footnote license" style="position:absolute;bottom:-60px;width:520px">
<a class="internal" href="#base">גלגלו מטה למידע נוסף</a> <b>·</b>
שתף דרך
<a href="https://twitter.com/intent/tweet?original_referer=http%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&text=An%20Illustrated%20Book%20of%20Bad%20Arguments,&tw_p=tweetbutton&url=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com&via=alialmossawi">טוויטר</a>
<a href="https://www.facebook.com/sharer/sharer.php?u=https%3A%2F%2Fbookofbadarguments.com">פייסבוק</a>
</p>
</div>
</div>
<!-- end references -->
</div>
</div>
<div class="seperator"></div>
<div class="hope-you-enjoyed-that">
<h3>אנו מקווים שנהניתם</h3>
<div class="outro">
<p>זה היה הספר המאוייר של טיעונים גרועים. תודה על הביקור. אנא דווחו ליוצר במידה והבחנתם באירוניה בלתי מתוכננת!</p>
<p>אם תרצו לתמוך בספר בעזרת תרומה קטנה, נעריך זאת מאוד. תודה רבה!</p>
<div>
<a href="https://donate.stripe.com/7sIaFJgj94384og7ss" class="stripe-connect"><span>Donate with <b>Stripe</b></span></a>
<br /><br />
<a href="https://www.paypal.com/donate/?business=L7YM5RCVC2SCN&no_recurring=0&item_name=Bad+Arguments+Book¤cy_code=USD" class="stripe-connect white"><span>Donate with <b>PayPal</b></span></a>
</div>
<p class="courtesy-of">Background image courtesy of <a href="http://subtlepatterns.com" class="underline">subtlepatterns</a></p>
</div>
<div class="gradient"></div>
</div>
<div style="clear:both"></div>
<div id="base" name="base">
<div id="base-book" class="hide-on-mobile">
<img src="../images/book.png" width="220" height="185" alt="In print" />
</div>
<div id="base-prose">
<p style="margin-left: 12px">Join the newsletter for an email every other Thursday about critical thinking.</p>
<a href="https://almossawi.substack.com/about"><input type="button" value="Subscribe" class="subscribe-pink"></a>
</div>
<div id="base-contact">
<a class='tiny-button fab fa-2x fa-instagram' href='https://instagram.com/almossawi' title='Instagram'></a>
<a class='tiny-button fab fa-2x fa-github' href='https://github.com/almossawi/badarguments' title='GitHub'></a>
<a class='tiny-button fab fa-2x fa-twitter' href='https://twitter.com/alialmossawi' title='Twitter'></a>
<a class='tiny-button fas fa-2x fa-info-circle' href='https://almossawi.com' title='Author's page''></a>
<div id="base-social">
<div class="twitter-block"><a href="https://twitter.com/share" class="twitter-share-button" data-url="https://bookofbadarguments.com" data-via="alialmossawi">Tweet</a><script>!function(d,s,id){var js,fjs=d.getElementsByTagName(s)[0];if(!d.getElementById(id)){js=d.createElement(s);js.id=id;js.src="//platform.twitter.com/widgets.js";fjs.parentNode.insertBefore(js,fjs);}}(document,"script","twitter-wjs");</script></div>
<div id="fb-block" class="fb-like" data-href="https://bookofbadarguments.com" data-send="false" data-layout="button_count" data-width="150" data-show-faces="false" data-font="arial"></div>
<div style="height:15px;clear:both"></div>
<div class="copyright-strip">
2013-2023 · <a href="#inline_content" class='inline underline'>See the sketches</a>
· <a href="https://github.com/almossawi/badarguments" class='underline'>Get the code</a>
<div class="url-link"><a href="https://almossawi.com/bookofbadarguments.html" style="text-decoration:none;color:#c7c7c7">www.bookofbadarguments.com</a></div>
</div>
</div>
</div>
<div id="base-news">
<div class='announcement'><b>News</b> · <a href="https://github.com/almossawi/badarguments#an-illustrated-book-of-bad-arguments" class='underline'>See photos of the book in the wild and other related material.</a></div>
<div class='announcement'><b>News</b> · <a href="http://www.abc.net.au/radionational/programs/drive/the-lost-art-of-making-sense/5919286" class='underline'>A conversation with ABC Radio about the art of making sense.</a></div>
<div class='announcement'><b>News</b> · <a href="https://twitter.com/alialmossawi/status/526110069348257795" class='underline'>The Book of Bad Arguments website recently crossed 1 million visitors.</a></div>
</div>
<div style="clear:both;height:20px"></div>
<div id="press" class="hide-on-mobile">
<img src="../images/in_the_press.png" />
<a href="https://www.fastcocreate.com/3019063/now-more-than-ever-you-need-this-illustrated-guide-to-bad-arguments-faulty-logic-and-silly-r"><img src="../images/fastcompany.png" /></a>
<a href="http://geekdad.com/2013/09/teach-kids-logic-illustrated-book-bad-arguments/"><img src="../images/geekdad.png" /></a>
<a href="http://dish.andrewsullivan.com/2013/09/09/this-little-piggy-made-a-logical-error/"><img src="../images/the_dish.png" /></a>
<a href="https://www.buzzfeed.com/kevintang/charming-cartoons-that-debunk-your-bs-arguments"><img src="../images/buzzfeed.png" /></a>
<a href="http://io9.com/a-guide-to-fallacious-arguments-illustrated-with-funny-1273276162"><img src="../images/io9.png" /></a>
<a href="https://laughingsquid.com/an-illustrated-book-of-bad-arguments-logical-fallacies-explained-with-fun-animal-illustrations/"><img src="../images/laughing_squid.png" /></a>
<a href="https://boingboing.net/2014/03/21/bad-arguments-great-illustrat.html"><img src="../images/boingboing.png" /></a>
<!--<a href="https://www.reddit.com/r/philosophy/comments/1lcqzu/an_illustrated_book_of_bad_arguments/"><img src="../images/reddit.png" /></a> -->
<!--<a href="http://www.philosophynews.com/post/2013/08/21/An-Illustrated-Book-of-Bad-Arguments.aspx"><img src="../images/philosophy_news.png" /></a>-->
<a href="http://www.openculture.com/2015/04/an-illustrated-book-of-bad-arguments.html"><img src="../images/open_culture.png" /></a>
<a href="http://dangerousminds.net/comments/an_illustrated_book_of_bad_arguments_dispatching_the_dumb_one_funny_animal" class="hide-on-mobile"><img src="../images/dangerous_minds.png" /></a>
</div>
</div>
<!--<div style='display:none'>
<div id='inline_content'>
<p>A reader recently described this website as slow. I believe his exact words were</p>
<p style="text-align:center;padding-top:5px;padding-bottom:5px">“Your website is slower than a bag of potatoes.”</p>
<p>Another reader took exception to that insult, replying with</p>
<p style="text-align:center;padding-top:5px;padding-bottom:5px">“No, a bag of potatoes is much faster.”</p>
<p>Sadly, the contention is true. You may want to try clicking on <i>View All Pages</i> since that loads the pages as soon as they are available rather than waiting for the entire book to download first. You may also want to try accessing the website at a different time. I am working with our hosting provider to see if we can help alleviate the slowness with a second server.</p>
<p> </p>
<p style="font-style:italic"><b>UPDATE:</b> Thanks in part to the generous donations that have been coming in, I've been able to move the website to a shiny new server, with four times the memory and a lot more processing power. Thanks for stopping by and for sharing this project!</p>
</div>
</div>-->
<div style='display:none'>
<div id='inline_content'>
<p>A reader recently wrote in asking if I could share a bit about the process of putting the book together and talk about how the project started. Certainly.</p>
<br /><br />
<p><span style="font-family:Georgia,Times;font-size:60px">I</span> go on two solitary walks every day. There is a small park off the Embarcadero that is tucked away in a quiet spot. It has a pleasant stream flowing through it and an unassuming bench beside that stream. I have made walking to that frail bench a ritual, and the half an hour or so spent daydreaming on it amid the cool San Francisco breeze, an article of faith.</p>
<p>It was on a day in October of last year when, during one of those quiet moments on that bench, I recalled my college years and how outspoken I happened to be during them, an observation only made interesting by the fact that I have since turned into the quietest of beings. They say that achieving knowledge is a function of one's ability to maintain both doubt and hubris. I don't know. I find that as the years go by, I am left with more of the former and less of the latter.</p>
<p>A realization that coincided with that nostalgic whiff was that a sizable amount of the discourse nowadays continues to be plagued with bad reasoning.</p>
<p>Hence, the idea that finally shook me into soberness was one that had been fermenting for a while. It was that of visualizing, in a simple manner, some of the principles that had helped me do well in debates and in off-the-cuff arguments with colleagues. Simple. That would be the novelty of it. And so, with my two-year old daughter in the back of my mind, I decided that illustration would be an ideal language, given its universal appeal.</p>
<p>Once I had a draft version of the book ready, I sent it to one of my life-long idols, Marvin Minsky, co-founder of the MIT Artificial Intelligence Lab and author of <i>The Society of Mind</i>. I must have spent a good week writing that email. I was overjoyed when he wrote back a few hours later calling the book “beautiful!” It was quite possibly one of the highlights of my life. Having read the email, I made sure to maintain my earnestness while I found a private place, wherein I proceeded to do the Apache dance from <i>Fresh Prince</i>.</p>
<div style="height:312px;width:800px">
<img src="../images/sketches/minsky.jpg" />
</div>
<p>The cover is inspired by one of my favorite games growing up: LucasArts' <i>Monkey Island</i> series. The title's typography and the general feel of the whole scene borrow a bit from <i>Monkey Island</i> and a bit from <i>Indiana Jones</i>. The cover's concept is based on the metaphor that good deductive logic is like a watertight pipe where truth goes in and truth comes out. Hence, the cave that the two explorers are peeking through, which you may notice has an opening resembling that of a human ear, is actually the inside of someone's head, and the leaking pipes indicate that this person's head is filled with bad logic.</p>
<p>Shown below are some of the original sketches that I came up with. I had the scenarios, characters and captions in mind, and a modest ability to transform them into drawings. What I really wanted though was a woodcut style that would give the work an antiquated feel, because after all, if it looks old, then it must be of value—irony intended. I commissioned a professional illustrator who did a nice job of translating a set of sketches, prose and undocumented ideas into the illustrations you see in this final artifact.</p>
<p>The project is a public service, and although it has cost a fair amount of money, nothing would make me happier than to see it used to teach younger people or those new to the field the importance of logical reasoning. It is meant to serve as a modest, yet hopefully timeless, contribution.</p>
<p>Thank you for visiting and for your emails; they make my day. Enjoy the sketches below. If you don't see them, then they are still being loaded. Look out for the print version on Amazon later this year.</p>
<p><i>August 20, 2013 · <a href="/#inline_content" style="color:white">(permalink)</a></i></p>
<div style="height:9600px;width:800px">
<img src="../images/sketches/bear.jpg" />
<img src="../images/sketches/pig.jpg" />
<img src="../images/sketches/donkey.jpg" />
<img src="../images/sketches/donkey2.jpg" />
<img src="../images/sketches/frog.jpg" />
<img src="../images/sketches/frog2.jpg" />
<img src="../images/sketches/cat.jpg" />
<img src="../images/sketches/vultures.jpg" />
<img src="../images/sketches/toucan.jpg" />
<img src="../images/sketches/chimp.jpg" />
<img src="../images/sketches/crane.jpg" />
<img src="../images/sketches/cow.jpg" />
<img src="../images/sketches/sealion.jpg" />
<img src="../images/sketches/all.jpg" />
<img src="../images/sketches/proof.jpg" />
</div>
</div>
</div>
<script type="text/javascript" src="js/global.js"></script>
</body>
</html>